בן אסתר-מלכה לבית ר' יהודה בלנק, משפחה ותיקה, דור רביעי בארץ, ויעקב-חיים, נולד ביום י"ב בתמוז תרפ"ז (12.7.1927) בתל- אביב. תחילה למד ב"חדר" בירושלים ונתחנך ברוח המסורת. בהיותו בן 7 עברו הוריו לבת ים ושם סיים את בית-הספר הדתי "תחכמוני". בהיותו בן 13 נאלץ לצאת לעבוד על-מנת לסייע בפרנסת המשפחה. הוא עבד במקצועות שונים ורבים והצטיין מאוד בתפיסתו וחריצותו הרבה, במיוחד כחשמלאי, מכונאי ושרברב. יהושע הצטרף ל"הגנה" עוד משחר נעוריו, ובגיל 14 סיים קורסים לאיתות וקשר ועזרה ראשונה. בהיותו בן 16 הצטרף לפלמ"ח ושירת בו שנים מספר עד שעבר ל"רזרבה" (מילואי הפלמ"ח).

בראשית מלחמת-העצמאות התייצב מיד לשירות פעיל. במסגרת חטיבת הפלמ"ח השתתף בהגנת בת ים, בביעור קני-מרצחים ובפעולות מרובות ביאזור, בבית הקרן-הקיימת- לישראל, בית דגון, תל-א-ריש, חולדה, בקרבות שער הגיא, בליווי שיירות וכו'. נשלח לאימונים בחולדה, ומשם יצא ללוות את השיירה שהביאה אספקה והבקיעה דרך לגוש עציון. בשובה נתקעה השיירה ונלחמה בנבי-דניאל. הוא היה בין אלה אשר הצליחו לחזור מנבי-דניאל אל הגוש ושם כבר נשאר עם מחלקת הפלמ"ח שלו והצטרף לכוחות-המגן של המקום. הוא השתתף בהגנת הגוש ובמבצעיו הקרביים ונפל עם המגינים בשעת ההתקפה האחרונה על כפר עציון. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) היה בעמדה עם עוד שני חברים ונשאר יחידי בנסותו לסגת. עד הרגע האחרון המשיך לירות במקלע שהיה "כלי שעשועיו" ונפל כשהוא מוקף אויבים.

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים עם שאר חללי הגוש, בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.